אתרי החובה

התחלנו את היום בקימה קצת יותר מאוחרת. בזמן שכולם התאוששו אני ירדתי לשים כביסה במכבסה (ייבאנו המון מאיטליה). חזרתי עם ארוחת בוקר של גבינות באגטים וקרואסונים.
בקיצור הבוקר נמתח טוב טוב.
כשסוף סוף יצאנו גילינו שבדיוק עוברת סירה בתעלה שלנו.

תצפית מהגשר

הסירה מגיעה, נכנסת בין השערים, מורידים את המים כדי שתהיה בגובה המתאים לחלק התעלה הנמוך יותר, פותחים את השערים והסירה יכולה לעבור. אבל לפני שהסירה עוברת צריך להזיז את הרחוב החוצה את התעלה כדי שלא יפריע. מסתבר שקטע רחוב זה מסתובב על ציר כדי לפנות את התעלה למעבר!!

הסירה מגיעה

מורידים את מפלס המים ופותחים את המעבר

מזיזים את הרחוב-גשר

הסירה עוברת

הגשר חוזר למקומו

המחסומים נפתחים ואפשר לעבור

לאחר מחזה אקראי ומרתק זה, התחלנו באתרי החובה של פאריז ואין מתאים יותר משער הנצחון. כמובן שעלינו למרפסת התצפית שעל הגג. למודי מדרגות מהדירה שלנו, היינו כבר קצת מאומנים. 

המדרגות

הגג

משם המשכנו דרך שדרות  שאנז אליזה לכיוון גני טילרי. קבענו עם גרטה בתחילת הרחוב ליד חנות הנספרסו. למרות שהיינו בלי אפשרות לתקשורת בדרך, הצלחנו להפגש בשיטה הישנה שבה מתקשרים מהבית קובעים שעה ומקום ומגיעים (תדעו שזה עדיין עובד).
עם גרטה הלכנו לאורך הרחוב והשלמנו עדכונים. רועי שלחץ כל הזמן על מקום לאכול גרם לגרטה להביא אותנו למקום של סלטים שהיא אוכלת בו צהרים לפעמים, Ochoa - 8 rue jean mermoz . האוכל על בסיס פסטות וירקות טריים, חלקם מוכנים מראש וחלקם אפשר בהרכבה עצמית. בעל המסעדה שמע את העברית שלנו ומיד בא לעזור - בעברית! בעברית מעט עילגת פרט כל מנה מה היא. כנראה יהודי צרפתי. מצאנו לכולנו אוכל וכולם היו מרוצים (טוב אולי חוץ מנגה אבל זה לא חדש). הוא בא לשבת לידינו הציע לנו קפה על חשבון הבית, ושמע כי אנחנו בטיול בת מצווה שממש ריגש אותו ומיד פינק את דנה בממתקים. בקיצור הוא התייחס אלינו כמו אושפיזין בסוכה שלו, ברכנו אותו בחג שמח והמשכנו בדרכנו.
בשלב זה נפרדנו מגרטה ופנינו לסיבוב בגני טילרי ומשם במטרו אל התור של מגדל אייפל (במסגרת אתרי החובה).
רצינו לעלות על מגדל אייפל קצת בחושך קצת באור, ולמרות המחאה של חלק מהאנשים אני התעקשתי שנלך לעמוד בתור כי עד שנעלה יהיה חושך. רועי כל התור נידנד לנו שהוא רוצה לעלות ברגל. כהורים רעים למופת לא הסכמנו. עלינו. התור היה מספיק ארוך כך שהגענו לקומה השנייה עם מעט אור בשביל תצפית מקומית ברורה. לקומה השלישית (העליונה) הגענו כבר בזמן לראות את פאריז עיר האורות.

כיכר הקונקורד בין שאנז אליזה לגני טילרי. הרבה ראשים נערפו כאן...

מהגשר על יד כיכר הקונקורד. תיירים והתמונות המפגרות שלהם...

גני טילרי. הרבה כסאות, פסלים, וגם דשא.

אחיו הקטן של שער הנצחון, בין גני טילרי ללובר.

מתוך פירמידת הכניסה ללובר

צר לנו לאכזב חלק מאוהדינו - החלטנו אסטרטגית שלא להיכנס למוזיאון הלובר. בשל בורותנו המבישה באמנות (ויחסם של חלק מילדינו לנושא בכלל) זו היתה עלולה להיות טראומה מעייפת ולא יותר.

אייפל

 תמונות מהמרפסת הראשונה (עלאק קומה ראשונה....)

דנה מנסה לזרום עם הצירים והסימטריה האורבנית, אותה שב והדגיש אביה

מבט אלינו למרפסת

בקומה העליונה. אנחנו ועיר האורות.

נוף של לילה. ציר אורבני כבר אמרנו?

נגה מציגה את מגדל אייפל

כל שעה עגולה האייפל מנצנץ באלפי נורות. כמו המגדל בכללו, גם זה היה אמור להיות אירוע זמני, אך הוחלט להשאירו. כשירדנו במעלית בדיוק בשעה 21:00 הוא נצנץ. רועי רצה שנישאר עד השעה עשר על מנת לראות אותו שוב מנצנץ. זה נראה לנו מוגזם אבל עד שהחלטנו מה נאכל, ועד שאכלנו את הקרפים בסביבות המגדל כבר היתה השעה 21:45 וזה נראה לילדים סיבה להשאר לחכות לנצנוצים. מחצית הדרך למטרו שרפה עוד 10 דקות, ואז כבר באמת לא היה הגיוני לא לחכות. כך שבסוף זכינו לראות את הנצנוצים.