כולם נבהלו כשאיתי הודיע מה עושים היום: סיור של חמש שעות! כשהוא אמר אוכל קצת נרגענו, אבל ידענו שיהיו גם בניינים כלולים בעסקה. הסיור הוא סיור אוכל והיסטוריה (ומעט אדריכלות), מועבר על ידי צעיר נחמד ועתיר ידע. התחלנו בתאטרון הלאומי, ליד פסל המתאר את המחזה הלאומי של רומניה - הפוליטיקאים רבים ביניהם למי יש מכתב לסחוט את ראש הממשלה, ובסוף המכתב נמצא אצל האזרח הקטן. כבר בנקודת המפגש נתן לנו המדריך פרעצלים רומניים והתחבב עלינו. קיבלנו את מהלך ההיסטוריה בקצרה: נכבשו מכאן ומכאן, סביבות 1880 ייבאו מלך מגרמניה והקימו מדינה, הפסידו במלחמת העולם השנייה, הפכו למדינת לווין עם דיקטטורה קומוניסטית ולבסוף עשו הפיכה דמוקרטית בשנת 1989.
 |
| מול הפסל. לקחנו השראה מאהוד לטיימר במצלמה, יש עדיין מקום לשיפור |
החלק הראשון היה שכונת מחללה (=מחלה, מטורקית), הslum העתיקה של בוקרשט. בשכונה ניתן לראות בתים עתיקים שנבנו סביב הכנסייה, יחד עם בניינים קומוניסטיים המכונים "בתים עם אוזניים" עקב קירות דקים במיוחד והעידוד שנתנו לתושבים להלשין על שכניהם המתנגדים לשלטון. על הבתים האירופים-קלאסיים היפים סיפר שרובם הולאמו בזמן הדיקטטורה, ולאחר שחולקו מחדש משפחות רבות לא יכלו להרשות לשפץ ולענות על דרישות השימור, ולכן יש בניינים רבים נטושים או מוזנחים, חלקם אף מהווים סכנה.
 |
| צומת במחאללה: בניין בסגנון נאו-רומנאסק ומולו בניין בסגנון ברוטליסטי-קומוניסטי |
 |
| רבים מן המשכילים ברומניה הלכו ללמוד בפריז והחזירו משם דברים |
 |
| אמנות רחוב על תופעת ההגירה לאיטליה מאז פתיחת הגבולות |
 |
| הכנסייה הארמנית. סגורה לכניסה, עדיין לא הכנסייה היומית |
משם לקחנו חשמלית לשתי תחנות כחלק מהסיור והגענו אל מסעדה רומנית TERASA FLORILOR לארוחת בוקר מאוחרת. קיבלנו מגש נקניקים, גבינות ומטבלים ומשקה לכל אחד. כולם היו מצוינים.
 |
| בין היתר חצילים, איקרה, גיבץ', ממרח שעועית בסגנון חומוס, ושומן חזיר |
 |
| ממתינים לאוכל |
משם הלכנו אל אזור השוק אובור. משמעות השם שדה ריק, על שם האזור הפתוח שהיה שם למסחר וירידים לפני בניית מבנה השוק בתקופה הקומוניסטית. מוכרים שם הכל, אנחנו (נגה בעיקר) התלהבנו במיוחד מפירות היער. סיירנו שם, המדריך קנה ממיטב בירה ופירות השוק ולקח אותנו למסעדה המגישה mici - המאכל הלאומי של רומניה. מדובר בקבב ארוך או נקניקיה בלי כיסוי, תלוי בשיווק. שם אכלנו את כל המטעמים. הביאו שם אפילו עוד בירה וליקר דובדבנים. לא ברור אם זה אכן היה סיור אוכל ולא סיור שתייה...
 |
| מבנה השוק וחלק מאזור המסחר העוטף אותו |
 |
| שומעים ומתרשמים מהשוק |
 |
| חנות הנקניקיות שטעמנו ליד השוק. התור ממשיך עוד שמאלה... |
 |
| את הmici אוכלים בשני קיסמים. נגה מדגמת רומניה... |
 |
| בני שחורי טיפוסיים לאחר שאכלו |
 |
| סיימנו את הסיור בדונאט רומני ממאפיה ליד השוק. אין אפילו שלט, אבל יש הרבה קונים |
למי שדאג, ליד נקודת סיום הסיור הייתה כנסייה שמילאה את תפקיד הכנסייה היומית. הילדים חזרו לדירה לשיעורי בית ושנצ, וההורים המשיכו לסיבוב רגלי נוסף, שכלל אפילו עוד כנסיות.
 |
| "בית העם" מהתקופה הקומוניסטית. הבניין גדול השטח והכבד ביותר בעולם |
בערב הלכנו למסעדה רומנית ידועה Caru' cu bere שפועלת במקום מאז 1879. היא שוכנת בתוך מקום מעוצב ומהמם. במסעדה הייתה מוזיקה חיה של שירי עם (חלקם הכרנו בתרגומם העברי). כל המנות היו טעימות, אולי יש סיבה שהיא שרדה כל כך הרבה..
 |
| Caru' cu bere |
 |
| הקומה העליונה |
