בעצם הכותרת היתה צריכה להיות "יום השיהוקים של דנה" כי לאורך כל היום דנה שיהקה ללא הפסקה, וכל מה שלא עשינו (מים, סוכר, הפחדות נשימות) לא ממש עזר...
אז נסענו לוורונה Varona כי כולם אומרים שחייבים לראות את המרפסת של יוליה ורומיאו.
(איתי: נסענו לוורונה למרות שכולם אומרים שצריך ליסוע לוורונה כדי לראות את המרפסת של יוליה... והערה מינהלית: למזלנו ב"טוריסט אינפורמיישן" במלצזינה היתה מפה מפורטת של העיר העתיקה בוורונה. לי, מוגבל ה- GPS, זה עזר להתחיל את היום יותר טוב ומדוייק, ללא הצורך לחפש דבר ראשון את ה"טוריסט אינפורמיישן" כדי לקבל מפה כזאת).
לאחר שחנינו, יצאנו מהחניון יש לתוך שוק, שם מצאנו חמניות ותהינו האם הן של סבא... אנו עדיין תוהים. יש צילומי תקריב שיוגשו לעיון הוועדות הרלבנטיות עם שובנו.
תחילה הלכנו לראות את הארנה הגדולה כי היום היתה הופעה של זמר איטלקי כלשהו ולכן סגרו את הכניסה מוקדם. הארנה היא אמפיתיאטרון רומאי שהשתמר בצורה מעולה (יחסית לגילו ולקצת פעולות שימור, כמובן).
 |
| מבחוץ |
 |
| מבפנים |
 |
| יושבים בתא הכבוד |
משם הלכנו לעשות תצפית ממגדל הפעמונים. כי אי אפשר לעבור ליד מגדל (Torri de משהו....) בלי לעלות אליו לתצפית בכל עיר באיטליה.
 |
| תמונת איפה אפי |
 |
| הופעת חזרה שפגשנו בדרך |
 |
| הופעות רחוב |
 |
| גם נגה משתתפת במופע רחוב |
וכמובן אי אפשר בלי המרפסת של יוליה
 |
| זה הכול? |
 |
| נוגעים בציצי של יוליה למזל |
נספח הערה אדריכלית: בוורונה יש תחושה של עיר גדולה (לפחות לשעבר). קנה המידה של הכיכרות והבניינים, הציבוריים והאחרים. זה קצת מוזר כי למדנו שלאורך ההיסטוריה, על אף חשיבותה, לא היתה העיר כח משמעותי בפני עצמה. על השליטה בה התחרו הערים החזקות באמת, ונציה ומילנו, ואחר כך גם צרפת ואוסטריה. ונציה אולי חסרה תחושה זו כי בנויה בצפיפות יחסית, ולמילנו נראה שלא ייצא לנו להשוות.
משם הלכנו לארוחת האבירים המדוברת.
למזלנו היה לנו יום שישי במקום, כי בספטמבר כבר לא עורכים הופעות באמצע השבוע.
כמעט כל הקהל היה ישראלי, והתור נראה בהתאם...
זה לא הפריע להם לתת הופעה כמעט על טהרת האיטלקית (עם הבלחות של משהו דומה לאנגלית פה ושם). לנו לעומת זאת זה לא הפריע לעודד את האביר הכחול שלנו (רצינו להיות באדומים, אבל לא היה לבחור), לאכול בידיים ולדפוק על השולחנות. חוויה ישראלית לכל דבר.
 |
| אוכלים בידיים. אין סכו"ם, זה חלק מהקונספט. |
 |
| האבירים |
האביר הצהוב בסוף ניצח וזה רק כי שמעון מזרחי כרגיל מכר את המשחק מראש לצהובים.
בכל מקרה (זהירות ספויילר) לנסיכה שלום והם חיים באושר ועושר עד למופע הבא.
לטענת איתי האביר הכחול בהחלט יכול להסתפק בעוזרת שלו הכחולה (שהיתה בלונדינית יפיפיה) במקום הנסיכה ועדיין היה יוצא נשכר...
חזרנו לחדר מותשים, אך שבעים.
אנו מתנצלים בפני קהל הלקוחות על היעדרה של תמונת הגלידה היומית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה