יום אחרון בהחלט

היום כמובן התחיל באריזת המזוודות והתארגנויות לקראת הטיסה בלילה. לבסוף מוכנים לצאת לדרך.

את המזוודות איפסנו בתחנת הרכבת, כדי לאוספן לפנות ערב ולתפוס רכבת לשדה התעופה. לתחנת הרכבת הגענו בעזרת החשמלית החביבה של העיר. כל תא עולה 10 אירו ליום והיינו צריכים 4 תאים. התאים גדולים מתאימים למזוודות, אבל מכיוון שהעמסנו הרבה עליהן היינו צריכים חלק להוציא מהתיק ולשים בתא ליד התיק. סה"כ זה עובד מצויין.

דנה בתחנת הרכבת

 משם הלכנו לשכור אופניים. את היום האחרון החלטנו לעשות רכובים.

 רכבנו באיזור האיים של אמסטרדם. שם הבניה חדשה יותר, אך גם היא יפיפיה.

בדרך עוברים ליד מזח סירות שאנשים גרים בהן. על אחת מהן מסר באנגלית ממדפסת ביתית: "נא לשמור על השקט - ילדים ישנים".

על שביל האופניים האדום משהו

קצת משוגעים הבתים האלה... אך בקטע זה, למרות בנראה שניבנו כפרוייקט אחד, חוזרים על החלוקות האנכיות הצרות של בתי התעלה העתיקים

עצרנו לחניית סנדביצ'ים (כן מסכנים הילדים האלה..) בפינה קסומה.

יש גם בלוקי בניינים יותר מסיביים.

 גשר מרשים בין האייים לעיר. לבלתי ממונעים בלבד.

 במקרה עברנו על יד שוק נחמד בו קנינו קצת גבינות לארץ וגם עוד מנת הרינג לפינוק אחרון...
שוק של עגלות ודוכנים פריקים, ממש אחד מכל סוג: גבינות, פטריות, אוכל לבנוני, מעין מכולת, פירות וירקות, ועוד כ-5 דוכנים מסוגים אחרים.

 עברנו ליד טחנת הרוח שבעיר. קיווינו לבקר בה, אך היא בית מגורים פרטי.

טרם הזכרנו שדווקא היום יצא חום של ממש, גם עבור ישראלים. מעל 30 מעלות. הרכיבה התישה.
לכן רכבנו אל ה Tropen Musem. זהו מוזיאון שמתעסק בתרבויות של עמים שונים בעיקר אלו שהולנד כבשה בדרום מזרח אסיה. מסתבר שהולנד שלטה באינדונזיה עד 1949, וגם אז לא שמחה לשחרר.
אירוני משהו להימלט מהחום למוזיאון העוסק באזורים טרופיים, אך מיזוג האויר בו היה מהמשובחים.

אולם מרכזי ענק, סביב שלוש קומות תצוגה. מלאות בפסלים, בובות, כלי נגינה, חפצי פולחן, בדים, סיפורי חוקרים וילידים. עושר רב מאוד של מוצגים. 

רועי ונגה שומעים סיפור עם

מולם תבליט נופים ודמויות המוארות מקומית בהתאם לסיפור.

שלטים אלה מפוזרים ברחבי המוזיאון. הבינו שיש בעייתיות בסיפור הקולוניאלי של הולנד, ומדברים על התייחסות מגוונת יותר למוצגים.

המוזיאון היה יפה, מעניין וראוי לביקור בכל מקרה, אך הדבר הטוב ביותר בו היתה העובדה שהיה ממוזג. כשבחוץ 32 מעלות זה מאוד נחמד שמשהו מממוזג (זה לא רגיל באמסטרדם).
אך בסוף צריך לצאת:

מבנה המוזיאון מבחוץ. ממשיכים לרכב.

היה צריך עוד לאכול. הקהל דרש, ובוודאי לא כדאי להגיע רעבים לטיסה (בעיקר כאשר לא מוגש בה אוכל, אם כי גישתנו תמיד היא לא להסתמך עליו גם אם יש).
החלטנו לפני החזרת האופניים לנסוע לאכול פנקייק במסעדה הקטנה באמסטרדם. פעם אחת הגענו אליה כשהיתה כבר סגורה והפעם כשהגענו אמרו שאין מקום ורק עוד שעה יהיה. קצת מאוחר לנו בהתחשב בטיסה. ויתרנו.

אכזבה - אין מקום.

 אבל מתוך זהירות הפעם האכלנו את הילדים בגלידה/קרפ לפני שהמשכנו בחיפושינו.

 נסענו להחזיר את האופניים. ליד מצאנו מסעדה נחמדה בה האכלנו את הילדים בארוחת ערב מסיבית כדי שישנו טוב בטיסה.

יורדים לחנות ההשכרה

 זהו. הוצאת מזוודות, וברכבת לשדה התעופה סחיפול. סידורי בגדים ואריזות אחרונים.

להתראות הולנד

הולכים לחפש את השער עליה. הטיסה אחרה בשעה ביציאה, רובנו ישנו בה. 

בשדה התעופה של סכיפול יש שעון כביכול אנושי, מולו עמדנו מהופנטים כ-5 דקות. הברקה של ממש, אפשר לומר דוגמא לאלגנטיות ההולנדית שבהחלט יכולה לבוא עם קריצה של הומור.

עכשיו גם עם החלפת שעה.

חזרנו עייפים אך מאוד מרוצים.....

רועי בונה לוח זמנים

אחרי הרעב הגדול שהיה אתמול, רועי הכריז על טבלת זמנים שבה יש גם זמן לאוכל, ולכן היום פעלנו לפיו.

10:00-12:00 ארמון המלוכה + א. בוקר (סנדביצ'ים מהבית).

12:00-13:00 תערוכת בנקסי

13:00-14:00 עליה על המגדל

14:00-15:30 א. צהריים + הליכה למוזיאון

15:30-16:30 מוזיאון רמברנט

לאחר נסיעה קצרה בחשמלית (tram בעברית) התייצבנו ב-9:55 בפתח הארמון. ובעשר, עם פתיחת השערים, יצאנו לסיבוב בארמון המלוכה. מכיוון שדנה והמלך שניהם חוגגים את יומולדת ב-27.4, אז דנה החליטה להגיע לארמון ולהציע למלך שבמקום שכל שנה הם יתחרו בינהם למי יש יומולדת יותר מוצלחת, הפעם הם יחגגו יחד. הוא יזמין את החברים שלו והיא את שלה ולא צריך כל שנה את התחרות הזו.

אבל וילם-אלכסנדר לא יצא לדבר איתנו... והוא גם לא באמת גר שם....

הבנין נבנה כבית עיריית אמסטרדם לאחר שהולנד השיגה עצמאות משלטון ספרד במאה ה-16, לאחר "מלחמת 80 השנים". במלחמה פתח ויליאם מאורנג', שנחשב ל"בן גוריון" ההולנדי, ומייסד שושלת המלוכה שלאחר תהפוכות ואינטריגות רבות לאורך המאות גם המלכים העכשוויים הם איכשהו צאצאיו. על אף שהבנין נהפך לארמון המלך על ידי לואי נפוליאון, אחיו של הנפוליאון הגדול, כאשר הפך למלך הולנד ב-1808.

אולם הכניסה המפואר. 

אטלס מחזיק את העולם. קצת מגלומניה של שליטי העיר לאחר הנצחון על ספרד.

אחרי ארוחת בוקר של סנדביצ'ים על מדרגות הארמון (בצד, לא הפרענו), המשכנו לתערוכה של בנקסי שהוא אמן רחוב בריטי שעושה גרפיטי פרובקטיביים ונושאי מחאה, בדרך כלל ללא רשות. עולה בעצם השאלה האם הוא "פושע או אמן?"

 משם הלכנו למגדל שעולים בו רק עד חצי הגובה, 166 מדרגות. קטן עלינו לעומת המגדל באוטרכט.

גם פה עולים קומה ומקבלים הסבר ממדריכה שעלתה איתנו.

 תמונות מהגג...

 משם עברנו לכנסיה שמחוברת למגדל. אמנם זה לא היה בתכנון הראשוני של רועי, אבל גילינו שנמצא בכרטיס במוזיאונים שלנו בחינם וגם היינו צריכים שירותים כך שנכנסנו בכל זאת.

 הכנסיה מבפנים היתה יפה עם תקרת עץ מרשימה. וגם היה לה תרשים הסבר הומוריסטי ומגניב. למשל, הצביעו על מיקום המטף בכנסיה והסבירו שהנס הגדול של כנסיה זו הוא שהיא לא נשרפה באף אחת משתי שריפות הענק שהיו באמסטרדם במאה ה-16. ברחבי הכנסיה מפוזרים אגרטלי זכוכית עם פרחים, וגם על הרצפה פה ושם. העניין לא ברור אבל בהחלט יש ריח טוב.

בסיום הביקור בכנסיה הלכנו לאכול צ'יפס  במקום המומלץ Vlemineckx , עם תגבור סנדביצ'ים או ירקות למי שרצה. זה ענה על דרישות אספקת מזון בצהריים...
דומני שזה היה באיחור קל ביחס ללו"ז, אך זה עבר בשלום.

 משם המשכנו למוזיאון רמברנט, שמאוד השתנה מאז היינו בו לפני כ-15 שנה. הקצבנו שעה למוזיאון אבל זה לקח קצת יותר.

סדנת הדגמת יצירת תחריט, לפי שיטותיו של רמברנדט.

מכיוון שבאזורי היצירות אסור לצלם, נחסכה גם מכם, קוראינו היקרים, חוויית תמונות מהתצוגה כאן כמו גם במוזיאונים אחרים. חפשו באינטרנט הקרוב לביתכם את יצירות האמנים.

בחזית המוזיאון. בדומה לבית אנה פרנק, גם כאן המוזיאון השתלט על הבית הסמוך, נתן לו חזות מודרנית ושם נמצא חלק מהתצוגה ופונקציות נילוות שונות.

נגה והשלט

סיימנו את היום ב17:30 והלכנו לרחוב הקניות כדי לקנות נעלי ספורט לנגה ותיק בי"ס לדנה. עברנו עוד בהמבורגריה Burgerlijk Amsterdams לקחת מנה מצויינת הביתה ומשם לאריזות. מחר מפנים את הדירה בבוקר, מתכננים להפקיד מזוודותינו למשמורת ולהמשיך לשוטט, ובלילה ממריאים לתל אביב.

המוזיאון שנגה ציפתה לו בקוצר רוח...

קמנו על מנת לגלות שאין מים חמים בדירה - אוף. החלנו להתקשר ולשלוח SMS ואין תגובה. בסוף השארנו הודעה דרך airbnb בתקווה שייפתר עד שנחזור.
התחלנו במוזיאון נמו. מוזיאון המדע הענק, שנראה כלוויתן ירוק שעלה מהנהר. מרגע שנגה שמעה שנוסעים להולנד היא לא הפסיקה לדבר על ביקור במוזיאון הזה (וכמו שאתם יודעים היא מסוגלת).

נגה בתוך בועת סבון ענקית

 הגענו בדיוק להופעה של מכונת רוב גולדברג, שזו מכונה של פעולה-תגובה כל דבר מפעיל דבר אחר בשרשרת תגובות.

 חדר הפרספקטיבה: על ידי עיוות הרצפה ניתו לצור תחושה של גדול וקטן.
החלונות למעשה מצויירים כטרפזים (שוכבים על צידם), והעיוות נוצר מנקודת המבט.

רועי ודנה בתחרות מי בונה סכר שמייצר יותר חשמל

נגה הכריחה את הילדים להיכנס אליה לתפעל מעלית ידנית. בגדול זה ללכת בסיבובים די הרבה זמן כי המשטח מועלה על ידי בורג שמסובבים (דנה שנאה את זה...)

סוף סוף כמעט למעלה

 בגג המוזיאון יש בין היתר פעילות מים. מכיוון שלא הבאנו בגדים להחלפה או בגד ים לא הרשנו לנגה להתרטב. בסוף התפשרנו על הרטבת הרגליים, ובא לציון גואל.
כל הגג מעוצב כרחבה מדורגת ענקית, ופתוח לכלל הציבור בשעות פעילות המוזיאון. מקום מקסים. תמונה בהמשך.

נגה: זה היום המאושר בחיי

משם הלכנו למוזיאון הימי שבסמוך. היתרון של כרטיס המוזיאון שאפשר להיכנס למוזיאון רק כדי לראות בו משהו חלקי בלי להתחשב בעלויות הגבוהות של המוזיאון. הלכנו לראות את האוניה של המוזיאון הימי.

 תמונה של גג מוזיאון נמו מכיוון המוזיאון הימי.

בשלב זה רועי היה ממש רעב, כי לא הבאנו מספיק אוכל. הוא היה כל כך עצבני שלא הצליח ליהנות מהמוזיאון בכלל.

רחבת הכניסה. חצר פנימית שקורתה.

הספינה היא העתק מדוייק של ספינה של "חברת מזרח אסיה" (ענק כלכלי הולנדי של המאה ה-17). ספינת המקור טבעה לאורך חופי אנגליה, ועד היום ניתן לראות את שרידיה.

עריבה שנת המלחים. לפחות כיום. במאה ה-17 פחות....

לומדים שככל שיש יותר גלגלות הרבה יותר קל להרים את הארגז.

נכנסנו לביתן של סירת המלוכה אותה שיפצו והוסיפו למוזיאון בשנת 2015 (שטה בפעם האחרונה בשנת 1962).
שימשה בתוך אמסטרדם לאירועים חגיגיים בהם שטו גם בני המלוכה.

כשיצאנו הלכנו מיד לחפש אוכל. הגענו אל קפה פיצה בכיכר ליד בית השקילה, והרוחות נרגעו קצת. עשינו עוד קצת סיבוב הליכה אך כשהמגמה הכללית חזרה לדירה. לפחות היו מים חמים!