יום שני, 8 באוגוסט 2022

היום האחרון בלונדון

הליברמנים יצאו לדרכם חזרה מוקדם בבוקר.
אנחנו יצאנו לעוד יום בילוי בלונדון
התחלנו את הבוקר בביקור במוזיאון טייט Tate בניגוד לחווית המוזיאון הקודמת כאן גם הגענו עם הפתיחה וגם העומס על אומנות מודרנית הוא פחות.


כבר שנכנסים למוזיאון החלל שלו מאוד מרשים. זוהי תחנת כוח שהפכו אותה למוזיאון, עם כל הבניה המסיבית. 


מבט מלמעלה


המרפסת היתה בשיפוצים ולכן אי אפשר היה לצאת אליה, אבל היא משקיפה עד התמזה ואזור הסיטי.
 
חללים גדולים ומרווחים נותנים מקום לאומנות המוצגת בה.

לקראת סוף הביקור שלנו, היתה התצוגה הזו שנתנה תחושה של חניה ישראלית לעומת אנגלית...

חניה ישראלית
חניה בריטית

יצאנו מהמוזיאון לטיול ב-  The Regent's Park התחלנו בטיפוס על הגבעה הגבוהה Primrose Hill לידו לתצפית על לונדון, וגם לאכול את פסטה שקנינו בבורו מרקט בדרך.

ארוחת צהריים בצל העצים


התצפית. שימו לב לצבע הדשא

  ירדנו לפארק לטיול בו יש בו גן ורדים ומזרקה וברוב מקומות הצל היה אפילו נעים




אחת המזרקות


צלמנו את הפרח שלנו לצד פרחי הגן...



הרבה פינות חמד נסתרות

הגן כמובן גם מקום לתצלומי חתן כלה



קשת שנגה התעקשה לצלם


 


מצאנו סנאי שבא לשתות. היה באמת יום חם.


תמונה זוגית לבקשת נגה.


מהפארק נסענו לנוטינג היל על מנת קצת לחוות את האוירה. היה קצת מורכב להגיע כי הרכבת לא עבדה ואחרי שחיכינו איזה חצי שעה חיפשננו תחנת אוטובוס.



בשכונת נוטינג היל הסתבר שיש ליותם אונטולוגי מעדניה הספקנו להגיע אליה קצת לפני סגירתה לקנות אוכל לפקניק בפארק

מבחר משאריות המעדניה אורז מתובל, חצילים, כרוביות, קיש אפונה, פשטידת ירקות וגבינה
 
ארוחת ערב בהייד פארק


סוף היום אספנו את המזוודות מהשמירה במלון ונסענו למלון הולידי אין אקפרס בלוטון לשנת לילה של שעות בודדות לפני הטיסה מחר.

יום ראשון, 7 באוגוסט 2022

מי הולך ל-6 שעות הצגה?

 כבר מהארץ דובר בחשש על הצורך לראות את ההצגה של הארי פוטר שיש לה שני חלקים כל חלק שעתיים וחצי, ובינם הפסקה של שעתיים להתאוששות. היום הגיע היום המדובר.
משפחת ליברמן נשארה להתארגן בחדר ואנחנו הלכנו לראות את  Kensington Palace בהייד פארק.
בכניסה לשירותים היה את השלט הבא שמאוד שיעשע אותנו מאוד.

 
האחרון ממלכי בריטניה שהתגורר בארמון היה המלך ג'ורג' השני לאחר מותו, המשיכו בני משפחת המלוכה להתגורר בארמון, אך לא המלך. האזור המלוכה נפתח לביקור לציבור והחלק של המשרתים הפך למעון מגורים של בני משפחת המלוכה אבל לא ארמון. דיאנה גרה בו גם אחרי הגירושים, וכיום גרים שם ויליאם וקייט עם הילדים. 
החדר הראשון שראינו היה חדר התכשיטים של המלכה ויקטוריה ושם היו בעיקר הנזרים שלה בהמשך היה גם הכתר.

קשה לצלם כי אסור פלאש

הנזר שעיצב בעלה של המלכה ויקטוריה עבורה.

חדרי הילדים יש כל מיני משחקים












שמלות מאוד כבדות






משם הלכנו לראות את ההצגה בעלת שני החלקים של הארי פוטר האמת היא היתה מעניינת ברובה והאפקטים היו מרהיבים.
בסיומה עוד עשינו סיבוב קטן בציינה טאון ושצינו באבל טי.
 


סוף היום מתחיל להתארגן אריזת מזוודות.

יום שבת, 6 באוגוסט 2022

שכונת Shoreditch ואניית המלחמה בלפאסט

"היום אמור להיות היום הכי משעמם בטיול" כך הכריז רז בתחילת הבוקר...
בכל זאת נסענו לשכונת Shoreditch על מנת לעשות "סיור חינם/חופשי" (כלומר שלם כראות עיניך, אבל בהחלט תשלם) של ציורי הגרפיטי בשכונה.

תחילת הסיור
ג'יימס (שוב אבל אחר) המדריך שלנו הסביר בהרחבה על התופעה לאורך הסיור קצת הבנו ממנו שבעצם גם הוא אומן רחוב כזה אבל הוא לא אמר לנו מה מהציורים הם שלו...


התופעה הזו כל כך התרחבה שחברות מסחריות שוכרות שטחי קיר בשכונה ומשלמות לאמנים/ציירים שיציירו עליהם פרסומות והשאלה היא אם זה עושה טוב לאמנות הזו (ולשכונה) או לא.


למעלה החתרני
למטה ממוסחר פרסומת לסרט


זה בית שמכוסה מכל כיווניו בגרפיטי כל קטע צוייר ע"י מישהו אחר. יוזמת החברה בעלת הבנין אחרי שהנסיך צ'ארלס אמר עליו שזה הבית הכי מכוער שהוא ראה. כלומר זה ממומן אבל לא פרסומי.

חזית לרחוב שבאנו ממנו

עוד צלע של בית
הקטע מהצד














בהמשך הרחוב בית שמתכתב עם פסל-הרחוב של שקספיר, באתר בו החל התיאטרון שלו. על הבית- רומיאו וג'ולייט.

מתכתב עם פסל שקספיר ברחוב

אחד הדברים שקורים ובסה"כ מקובלים זה לצייר על יצירה אחרת. במיוחד אם זו לא יצירה שהוזמנה ע"י בעל הבנין.  לא ברור למה יש יצירות המחזיקות שנים ויש יצירות שמחזיקות יומיים. ג'יימס אומר שמרבית האמנים מכירים זה את זה ויש גם הידברות בינהם.


דובון חמוד
אותו אומן כמו בהתחלה


אחד יפה במיוחד

אחד האמנים צבע חצאי ברוקולי והדביק על קירות השכונה, כמחאה על תרבות הצריכה. ילדים שהורידו ואכלו הורעלו מזה והעירייה חייבה אותו להסיר את כל הברוקולים התלויים. לכן יצק חצאי ברוקולי מגבס, צבע ותלה אותם. תיירים מסין ראו אחד כזה שנשאר אצלו בסטודיו וביקשו לקנות. איכשהו זה הפך ללהיט מסחרי והיום הוא מוכר את זה כיצירות אמנות ועושה הרבה כסף מזה.



אותו אמן כמו השור


מחאה כנגד המלחמה באוקרינה


ארוע נדיר שגרפיטי נשמר ולא מוחקים אותו אבל הציור הבא נשמר כבר 10 שנים. מידי פעם שנוגעים בו קצת האמן חוזר אליו ומתקן אותו כפי הנראה.
הגרפיטי שמחזיק כבר 10 שנים

נגה ברגע מנוחה


משם נסענו באוטובוס אל ספינת המלחמה בלפאסט ( HMS Belfast ) . לא לפני שאכלנו בשוק ענק של אוכל ושמונצס, עדיין בשכונת Shoreditch .



אוטובוס לספינת המלחמה
ספינת המלחמה אה"מ בלפאסט הושקה ב 1938 בבלפאסט. השתתפה במלחמת העולם השניה ואח"כ גם במלחמת קוריאה ובכלל הסתובבה הרבה בעולם. אורכה 187 מ' רוחבה 21 מ'. והיו עליה כ 750-850 אנשי צוות.
בעקבות יוזמה של אדמירל-משנה סר מורגן מורגן-ג'ילס, הוחלט להביאה ללונדון - שם הפכה למוזיאון צף/קבוע ונפתחה לציבור לראשונה ב- 1971.

על הסיפון בהתחלה
חדר מצב (המעצבנים שם קיבעו למקום את כל שפופרות הטלפונים - כנראה מסיבות טובות- אבל נגה הצליחה למצוא אחת שלא קובעה)
נגה הצליחה למצוא אחת

תא הקפטן. תחלס אין לו שום שולחן פה רק כסא

מנוחה על הספינה

חדר המכונות וחדר דוד הקיטור אולי הכי מרשימים

ספינת המוזיאון מבחוץ, בהמשך טיול מערבה לאורך הטמזה.

כשיצאנו מהמוזיאון הזדמן לנו לראות את גשר הטאוור נפתח על מנת שסירת מפרשים גדולה תוכל לעבור.


מבט על הגשר שמעביר ספינה

בסיור הגרפיטי המדריך שלח אותנו לראות על גשר המילניום את פרוייקט המסטיקים שמישהו עשה. הוא צייר על כל מיני מסטיקים שדבוקים לרצפה.
יצאנו לחפש את המסטיקים


דוגמה לאחד מהם


גשר המילניום הוא גשר הולכי הרגל היחיד שנמצא מעל התמזה. הוא נבנה ע"י משרדי האדריכלים והמהנדסים מהנחשבים בלונדון ועדיין התנדנד כשנפתח לשימוש וכונה ע"י המקומיים  The Wobbly Bridge . מאז שיפרו אותו.

כאן ממש נפרדנו מההוקי טוקי שנפל למים מהידיים של רז




המשכנו לאורך התמזה.
ברחבה אחת הצופה על הנהר ראינו מוטבעת בריצוף אבן מגשר לונדון המקורי. בכיתוב על האבן הסבירו שב-1967 מליונר אמריקאי קנה את המקורי והיום הוא מורכב באריזונה בארה"ב. לא ברור אם הוא חשב שהוא קונה את ה-Tower Bridge האיקוני הרבה יותר. ןבאותה תצפית חרטו גם ציטוט של חוקר-העולם סר פרנסיס דרייק (האנגלי הראשון שהקיף את כדור הארץ), בתרגום חופשי: "שני דברים נדירים ביקום: השמש בשמיים והתמזה על הארץ".
חצינו על גשר אחר לכיוון Leicester Square.




שם סיימנו עם ארוחת ערב בפיצריה נחמדה, ומשם כבר נסענו למלון. התוכניות לביקור ב"הייד פארק קורנר" כבר לא היו ממש רלוונטיות. רז לא היה בטוח לגבי ההצהרות של תחילת היום...
מתחילים להריח את הסוף.