זורקים קלאץ' באמריקה ובארופה: הכול בשביל עוגת ברגמו

איתי מאוד התעקש לעשות רכיבת אופניים באחד הכפרים, ולכן היום התחיל ברכיבת אופניים נחמדה שעשינו בכפר borghetto. מצאנו באינטרנט אתר של עסק בשם pedalandovai, ניסיונות טלפוניים לדבר אנגלית היו מקוטעים, אבל החלטנו בכל זאת לנסות להגיע. גם למצוא אותם היה קצת במזל. כשהגענו, המשכיר כמובן דיבר רק איטלקית. שוטפת לגמרי, אבל איטלקית....
הסתדרנו. ברור, למשל, שאם אמר "דוקומנטה" צריך להשאיר תעודה מזהה, ומשלמים בסוף...

רכבנו בשביל אופניים לאורך נהר מינצ'יו micio , שביל מסודר מאוד ואף משולט. לכיוון העיירה פסקיארה שעל גדת אגם גארדה המרחק 13 ק"מ. יצאנו לכיוון זה.
כשהתחלנו דנה ציינה שכבר המון זמן לא עשינו טיולי אופניים משפחתיים, לתשומת ליבם של הנוגעים בדבר...
פגשנו רוכבי אופניים שילדים אהבו לברך את כולם בצ'או chio , ברכת הי באיטלקית...

יש מפעלי מים להשקיה לאורך הדרך ובמקביל לנהר

דייגים בשורה

עוד בבורגטו, קטעי ביצורים שכנראה חסמו את הנהר למעבר ספינות. הכביש גם עובר על ביצורים עתיקים אלה לחציית הנהר. במרחק בתמונה כמובן מגדל/צריח של מבצר כלשהו. בכלל קשה מאוד לצלם תמונה באיטליה בלי צריח של מבצר ו/או כנסיה.

בסיום הרכיבה (כשעתיים וחצי, להערכתנו כ-18 ק"מ בסה"כ, בלי שהגענו לפסקיארה ובלי גלידה בדרך) התחלנו לנסוע לעבר אגם מאג'ורה.
בדרך רועי לא מפסיק לנדנד שהוא רוצה עצירה בברגמו בשביל לאכול עוגת ברגמו- מעדן מקומי שמדריך הטיולים הזכיר. קמפיין שהחל בו עוד הרבה קודם.
אם ההגדרה לנודניק היא: יותר פשוט לתת לו נשיקה, ממה שלהסביר לו למה לא.
אז הנידנוד של רועי היה כזה שהיה יותר פשוט להכנס לברגמו (Bergamo) ממה שלהסביר לו למה לא....

עוגת ברגמו המדוברת

העוגה היא כנראה סוג של "מלכודת תיירים", במחיר של 10 יורו לעוגה לא-קטנה-ולא-גדולה במאפיה במדרחוב הראשי בעיר העתיקה. העוגה היא מעטפת פולנטה די דקה על פנים קציפתי. סוג של קרמבו, אם כי מתוק ומרוכז יותר.
כבדרך אגב הסתבר שברגמו, או לפחות העיר העילית העתיקה, בה שהינו כשעתיים, מאוד יפה.
התמזל מזלנו ובמקרה נפלנו על מועד בו נערך ארוע אדריכלות נוף וגננות בעיר, והכיכר המרכזית של ברגמו הוקרבה לגחמות זמניות בתחום הפיתוח הנופי.