מגרוטאות למילנו

התחלנו את הבוקר בסיבוב רכוב על הרציף של העיירונת בה לנו, feriolo, עיירה ציורית ממש. סיבוב קצרצר, כגודל הכפר

כשהזמנו את המקום התלבטנו כי הוא לא היה בתוך סטרזה שהיא העיירה המרכזית באזור (ואפילו לא ב-Baveno, עיירת לוויין של סטרזה). אבל בדיעבד זה היה מקום מוצלח. הגענו לדירה חמודה עם בעלי בית חביבים, סוג של tourist information  בפני עצמו רק מסבירים הרוב באיטלקית מתובלת במעט מילים חשובות באנגלית (או להפך). הדירה היתה עליית גג נחמדת, המקרר היה מלא כל טוב והפתעות בשביל ארוחת הבוקר, והחיסרון היחידי שלה היה גובה המשקוף של הכניסה לחדר האמבטיה שבכל פעם ששכחנו להתכופף הוא הזכיר לנו את זה.

כותבים בלוג

התלבטנו אם לבלות עוד בוקר על האגם, אבל התחושה היתה שאחרי "איזולה בלה" אתמול, כל דבר יהיה פחות מרשים.
לכן הקדמנו לצאת לכיוון מילאנו, כשבדרך החלטנו לעצור על פי עצת שלומית (מהמדריך המדובר) במוזיאון Gottard Park , שהוא מעין חצר גרוטאות של כל סוגי כלי הרכב. חלקם משופצים לגמרי, וחלקם פחות. אכן זה לא אכזב.

כולנו בסירה אחת

מי לא היה רוצה להעיף את אמא שלו על טיל לפעמים...

 כל הסיבוב שאלנו את עצמנו (כי האיטלקים לא טוב מבינים עברית) אם יהיה גם מנוף. בשביל רז כמובן. מנוף לא מצאנו, אבל נראה לנו שמכונית כבאים עם סולם גם קצת נחשב....

משם הגענו לדירה במילנו שהיתה לה חצר פנימית מאוד יפה.

חצר ציורית ופסטוראלית

נפרדנו מהאוטו ועברנו לרכבת התחתית של מילאנו, בדרך לכיכר המרכזית של מילנו – פיאצה דואומו.
יצאו מהמטרו לנקודת מבט הכי יפה במילנו.

פנים הכנסיה עצום ומרשים מאוד. אסור לצלם, אלא אם משלמים כמה יורו דמי חסות למשפחה, אז זה לא גורם נזק לפסלים העתיקים. לשם שינוי נשמענו להנחיה ולכן תצטרכו לדמיין או לחפש באינטרנט תמונות של פנים הדואומו. אולי בגלל שזה המקום הראשון והיחיד שבו חיילים במדים חיטטו בתיקים בכניסה.
כמובן שגם שם עלינו לגג לתצפית וסיבוב, שהוא מענין ומיוחד אולי עוד יותר מפנים הכנסיה.

גם שם הם בשיפוצים

כמובן אי אפשר בלי הגלידה היומית שלנו

הצצנו ב"גלריה ויטוריו עמנואל", פאסאג' מפואר בן למעלה ממאה שנה השואב אליו את המותגים היקרים ביותר.

ביציאה ממנו שיכנעה אותנו בחורה לעלות לראות תערוכה על ליאונרדו דה וינצ'י.  היא היתה מקדמת מכירות במדים, אנחנו לא סתם מדברים עם כל צעירה איטקיה שרמנטית, לצערנו. ראינו בכך סוג של פיצוי על כך שבגלל שיצא שנהיה במילאנו ביום שני בו המוזיאוונים סגורים במילנו, לא הגענו למוזיאון עם התערוכה המרכזית על ליאונרדו דה וינצ'י. עשו שם עבודה יסודית של מחקר בכתביו ואיוריו של הגאון, ושחזור פיזי ו/או ממוחשב יפהפה לדגמים רבים של מכונות שאותן תכנן ואשר רובן המכריע לא מומש בחייו ונותרו כרמזים פזורים ולא מבוארים לחלוטין באלפי הדפים שהותיר אחריו.

היתה תערוכה חביבה וכשיצאנו ממנה הספקנו לראות את הדואומו מואר בחושך.
הגענו לדירה לאריזות אחרונות.
הרבה לחץ להתארגנות כהלכה ליציאה בזמן מחר בבוקר לפאריז.