יום שלישי, 23 ביולי 2019

דוברובניק


זה פוסט כבר אחרי שחזרנו. ועדיין פרטים אחרונים מהעיר דוברובניק.
הגענו אל העיר בשעה 12 אחרי נסיעה של 3 שעות מספליט. רבקה חיכתה לנו. הראתה לנו היכן לחנות את האוטו ואיתה ירדנו לראות את הדירה.
העיר עצמה מאוד יפה אבל החום הגדול שהיה לנו בה היה קשה...

אחרי התארגנות קלה בדירה ירדנו את שלוש הדקות אל העיר העתיקה.


גילינו שאת פסל האביר שלחו לשיפוץ והשאירו עם תמונות והסברים:




 הלכנו לאורך "הרחוב הראשי" הרחב של העיר העתיקה:

עד לרחבה ומזרקה עתיקה (בעצם סביל/רהט למי שתיה) שבקצהו המערבי:
יצאנו מהשער, ובמקרה מצאנו "קיצור דרך" למבצר שמחוץ לעיר העתיקה - אז כבר עלינו אליו (המון מדרגות).



המון מדרגות כבר אמרנו?


יפה למעלה.




ירדנו חזרה לעיר, בה נכנסנו לחצר היפהפה של המנזר הפרנסיסקני לשעבר (פורמלית זה מוזיאון):



בתוכו תצוגה המוקדשת ל"בית המרקחת הציבורי הראשון באירופה, שנפתח בשנת 1355. אסור לצלם אבל הגנבנו תמונה. במתחם גם בית מרקחת פעיל, שגם בו יש צנצנות ישנות למינהן אבל רק בנות מאה או פחות, להערכתי.

עם נטות השמש מערבה עלינו לסיבוב בכל היקף החומות. כקילומטר וחצי כמדומני. גם היו עליות ועדיין חם ומעט צל. אבל כבר זיהינו חלק מהמקומות בהם הלכנו בעיר, כולל חצר המנזר הפרנסיסקני בו הסתובבנו קודם.












אוכלים המבורגר




יום שני, 22 ביולי 2019

אומיש - הזיפליין

מרגע שדיברנו על נסיעה לחו"ל, דנה אמרה שלא חשוב לה שום דבר העיקר שנעשה זיפליין. אז איתי חיפש את הזיפליין הארוך ביותר בקרואטיה ואליו היו פנינו מועדות הבוקר. בעיירה אומיש (Omis, קטנה וציורית כמובן).
הגענו ולמזלנו היה מקום בקבוצה של הבוקר. רוב האנשים מזמינים מקום מראש.
הזיפליין בנוי מ-8 קטעים. הראשון הוא הארוך, והגבוה ביותר. אותו ילדים חייבים לעשות עם מדריך.
אח"כ את השני שהוא קצר, לא מאוד גבוה אבל מהיר הילדים יכולים לנסות לעשות לבד. בסיומו קובעים מה המדיניות לשאר המסלול. נגה נדרשה לעשות זאת עם מדריך. אבל היא היתה מרוצה מאוד כי יש כיף בכך שמדריך דואג לכל המסביב ואתה רק עסוק בגלישה ובנוף.
בקטעים האמצעיים עוברים מעל הערוץ מרגישים את הרוח. בקטעים האחרונים ממש עוברים מעל הנהר, רואים את הסירות חולפות למטה.
דנה מדגימה את הלבוש לאירוע




הקטע הקצר יוצאים לדרך


זה הקטע שבו נגה התנסתה לבד.




ועכשיו כמה נסיונות וידאו - אמור להיות playlist


בקיצור היה חווייתי ביותר.
משם המשכנו להסתובבות קטנה בעיירה הנחמדה, עלינו למנזר שמעל העיר לתצפית קלה. ומשם המשכנו באוטו לפסל של Mila Gojsalić, שסיפור גבורתה מספר כי היא הצילה את העיר בזמן התקפת התורכים. היא פיתתה את מפקד המחנה, וכשלא שמו לב היא הציתה את מחסן הנשק שלהם. כאשר רדפו אחריה החיילים היא ברחה להרים, והשליכה את עצמה מצוק כדי לא להיתפס. הנוף מהפסל עוצר נשימה. תראו בעצמכם.


להצליח שנגה תצלם תמונה שכוללת לא רק שיניים, אף, סנטר או כל איבר יחיד אחר, זו כבר הצלחה גדולה. אבל אל תדאגו גם סביב התמונה הזו יש עוד 5 תמונות של איברים בודדים לכל אחד מאיתנו...
נגה התעלתה על עצמה...



סוף היום כלל קניות בסופר הגדול ב mall of split ובישול ארוחת ערב בדירה הפעם הלכנו על רבייולי וסלט. מחר נוסעים ללילה אחרון בדוברובניק.