קמנו על מנת לגלות שאין מים חמים בדירה - אוף. החלנו להתקשר ולשלוח SMS ואין תגובה. בסוף השארנו הודעה דרך airbnb בתקווה שייפתר עד שנחזור.
התחלנו במוזיאון נמו. מוזיאון המדע הענק, שנראה כלוויתן ירוק שעלה מהנהר. מרגע שנגה שמעה שנוסעים להולנד היא לא הפסיקה לדבר על ביקור במוזיאון הזה (וכמו שאתם יודעים היא מסוגלת).
 |
| נגה בתוך בועת סבון ענקית |
הגענו בדיוק להופעה של מכונת רוב גולדברג, שזו מכונה של פעולה-תגובה כל דבר מפעיל דבר אחר בשרשרת תגובות.
חדר הפרספקטיבה: על ידי עיוות הרצפה ניתו לצור תחושה של גדול וקטן.
החלונות למעשה מצויירים כטרפזים (שוכבים על צידם), והעיוות נוצר מנקודת המבט.
 |
| רועי ודנה בתחרות מי בונה סכר שמייצר יותר חשמל |
נגה הכריחה את הילדים להיכנס אליה לתפעל מעלית ידנית. בגדול זה ללכת בסיבובים די הרבה זמן כי המשטח מועלה על ידי בורג שמסובבים (דנה שנאה את זה...)
 |
| סוף סוף כמעט למעלה |
בגג המוזיאון יש בין היתר פעילות מים. מכיוון שלא הבאנו בגדים להחלפה או בגד ים לא הרשנו לנגה להתרטב. בסוף התפשרנו על הרטבת הרגליים, ובא לציון גואל.
כל הגג מעוצב כרחבה מדורגת ענקית, ופתוח לכלל הציבור בשעות פעילות המוזיאון. מקום מקסים. תמונה בהמשך.
 |
| נגה: זה היום המאושר בחיי |
משם הלכנו למוזיאון הימי שבסמוך. היתרון של כרטיס המוזיאון שאפשר להיכנס למוזיאון רק כדי לראות בו משהו חלקי בלי להתחשב בעלויות הגבוהות של המוזיאון. הלכנו לראות את האוניה של המוזיאון הימי.
תמונה של גג מוזיאון נמו מכיוון המוזיאון הימי.
בשלב זה רועי היה ממש רעב, כי לא הבאנו מספיק אוכל. הוא היה כל כך עצבני שלא הצליח ליהנות מהמוזיאון בכלל.
 |
| רחבת הכניסה. חצר פנימית שקורתה. |
הספינה היא העתק מדוייק של ספינה של "חברת מזרח אסיה" (ענק כלכלי הולנדי של המאה ה-17). ספינת המקור טבעה לאורך חופי אנגליה, ועד היום ניתן לראות את שרידיה.
 |
| עריבה שנת המלחים. לפחות כיום. במאה ה-17 פחות.... |
 |
| לומדים שככל שיש יותר גלגלות הרבה יותר קל להרים את הארגז. |
נכנסנו לביתן של סירת המלוכה אותה שיפצו והוסיפו למוזיאון בשנת 2015 (שטה בפעם האחרונה בשנת 1962).
שימשה בתוך אמסטרדם לאירועים חגיגיים בהם שטו גם בני המלוכה.
כשיצאנו הלכנו מיד לחפש אוכל. הגענו אל קפה פיצה בכיכר ליד בית השקילה, והרוחות נרגעו קצת. עשינו עוד קצת סיבוב הליכה אך כשהמגמה הכללית חזרה לדירה. לפחות היו מים חמים!
חדר הפרספקטיבה: על ידי עיוות הרצפה ניתו לצור תחושה של גדול וקטן.
משם הלכנו למוזיאון הימי שבסמוך. היתרון של כרטיס המוזיאון שאפשר להיכנס למוזיאון רק כדי לראות בו משהו חלקי בלי להתחשב בעלויות הגבוהות של המוזיאון. הלכנו לראות את האוניה של המוזיאון הימי.
תמונה של גג מוזיאון נמו מכיוון המוזיאון הימי.
בשלב זה רועי היה ממש רעב, כי לא הבאנו מספיק אוכל. הוא היה כל כך עצבני שלא הצליח ליהנות מהמוזיאון בכלל.
כשיצאנו הלכנו מיד לחפש אוכל. הגענו אל קפה פיצה בכיכר ליד בית השקילה, והרוחות נרגעו קצת. עשינו עוד קצת סיבוב הליכה אך כשהמגמה הכללית חזרה לדירה. לפחות היו מים חמים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה