מתקרבים לסוף...

 התחלנו את היום באוטרכט ברכיבה על אופניים לעבר מוזיאון הרכבות (שגם הוא כלול בכרטיס המוזיאונים שרכשנו).
נסיעה קצרה וחביבה, אפילו במעבר דרך שולי העיר העתיקה.
הגענו למקום כמה דקות לפני הכניסה, איתי ונגה עשו עוד רכיבת חקר באזור (למתקדמים: חיפשנו את בית שרודר, בתכנונו הקנוני של Rietveld, אבל לא הספקנו בזמן הקצר) והשאר ישבו על הספסל בצפייה לפתיחה.

תקציר מנהלים: הביקור במוזיאון היה מוצלח, ומרב התמונות ממנו יעידו על כך.
זה לא פחות אתר שעשועים ואטרקציות מאשר מוזיאון.

בתוך ארגזי המטען הישנים ניתן לראות סרטונים נחמדים.

הכניסה למוזיאון, מפוארת מאוד בהיותה אולם כניסה של תחנה אמיתית מתור הזהב של תחילת עידן הרכבות.

על הרציף, מתקן להפעלה ידנית לציון יעד הרכבת. השלטים מתקפלים לתוך הארון ע"י ידית.

נכנסנו לביתן הראשון שבה נכנסים למעלית הזמן שלוקחת אותך לשנת 1800. יוצאים למנהרה אפלה וממנה ממשיכים לרחוב שבו מסבירים על המצאת הקיטור.

מכונת הקיטור הראשונה שימשה לפעולות כבדות.

בחלק זה של המוזיאון מחלקים אוזניות וכל פעם שאתה עובר במקום מסויים מתחיל ההסבר הרלוונטי.

ישבנו בקרון רכבת

מיניאטורה המשחזרת את אמסטרדם ואת נסיעת הרכבות בה. קו הרכבת הראשון שנבנה אחרי החלטת המלך כי גם הולנד צריכה להתקדם היה בין אמסטרדם להארלם (ההולנדית).

שחזור של קרון מפואר תוך כדי נסיעה.

בשעה 11:00 היתה הצגה. היא כמובן בהולנדית והיה איכשהו די משעשע לראות הצגת ילדים כשאתה לא מבין דבר ממה שאומרים. בגדול זה היה טבח הרכבת שהכין את ארוחת הצהרים של האוריינט אקספרס. היה משעשע.

משם המשכנו לנסיעה בקרוניות העוברים במנהרות עם אפקטים של אור וקול המדמים מסע מופרע במסילות שונות. וגם, למשל, הרכבת כמעט מתנגשת ברכבת אחרת. בקיצור כיף.

קרונית הרכבת

דגם בניית רכבת מחלקי משחק קדומים

ממתינים לפני נסיעה נוספת ברכבת הפעם לכל אחד יש תפקיד שאליו לבצע בנסיעה. נהג, ממלא הפחם, אחראי המעצור. יש מתגים וידיות שאמורים להשפיע על הנסיעה. בפועל זהו מתקן שרואים בו סרט מציאות מדומה, ותוך כדי המושבים זזים בהתאם.

בהמתנה לכניסה

הילדים לוקחים את הפיקוד על הרכבת

חווית הנסיעה

משם יצאנו לחצר המוזיאון שם כמובן יש גן משחקים ורכבת לקטנים.

נגה נהגת הקטר

החלום של נגה לדבריה היה ללכת על פסי רכבת...

אפשר לעשות V

רועי ודנה שיחקו במשחק שמביא את הרכבות ליעדן. דנה לא תיפקדה כנדרש לטענתו של רועי ובסופו של דבר הוא זרק אותה מהלוח ושיחק לבד...

משחק בו צריכים להביא את הרכבות למקום המתאים. 

נגה צריכה להחליט לאיזה סוג רכבת קשור המוצג על המסך (קיטור, דיזל, חשמלית)

מהמוזיאון רכבנו אל מגדל העיר. עוד יום קודם קנינו כרטיסים לשעה 14:00.

הפעם זכרנו לצלם תמונות משפחתיות על אופניים...

יום קודם הזמנו את הסיור של 14:00 לעליה למגדל הגענו בזמן לסיור. היתה לנו מדריכה חביבה במיוחד שערכה את הסיור. בכל קומה עוצרים ומקבלים הסבר. סך הכול טפסנו 465 מדרגות. זהו מגדל בן 4 קומות. אבל כל קומה - וואחד קומה....

בקומה הראשונה  אין תרנגולת שמנה, אלא הכנסיה

בקומה השניה גר בעבר שומר המגדל, לעיתים עם משפחתו. הסימן היחידי שנותר הוא מקום האח. בקומה השלישית נמצאים פעמוני המגדל. למנגני הפעמונים יש גילדה שלא כל כך קל להתקבל אליה. על מנת לדעת לצלצל בפעמונים ישנו קורס ארוך וקשה שרק בסיומו אתה יכול להצטרף לגילדת מצלצלי הפעמונים (באמת יש כזו!). כי למשל אם מושכים חזק  בחבל יכולים לגרום לענבל לדפוק חזק מידי על הפעמון וכך לסדוק אותו. וגם צריך לדעת לנגן בהם בתיאום עם אחרים. והמשיכה היא בחבל מקומה מתחת, לא רואים מה קורה בפעמון. בקיצור לא פשוט העסק הזה...

ליד הפעמון

מגיעים למרפסת הקטנה של קומה שלוש ומשם כבר רואים יופי של נוף.

המרפסת

חתיכת נוף כבר בגובה הזה

בחדר השלישי מגיעים אל תיבת נגינה ענקית אשר מנגנת לבד או בעזרת נגנית שעולה אליה פעמיים בשבוע בחמישי ושישי על מנת לנגן. מיד זיהינו דברים עליהם למדנו יום קודם במוזיאון תיבות הנגינה.

הגלגל עם הבליטות שמפעיל את חדר הפעמונים 

הפעמונים של חדר תיבת הנגינה

משם עולים עוד לתחנה האחרונה-  מרפסת הגג ההיקפית שממנה הנוף הוא לכל הכיוונים. עד לבניינים של אמסטרדם ורוטרדם. רוב השאר שטוח.

אפילו ראינו מהמגדל את הסירה החונה מול לוסי בתעלה. את לוסי הסתיר עץ...
חזרנו לסירה לוסי כדי לסיים את סיבובנו ולהגיע חזרה לאגם לוזטרכט, למעגן הבית של לוסי סירתנו.
המיוחד הוא שאפשר לשוט ממש דרך מרכז אוטרכט העתיקה, בזכות הגשרים הקשתיים הגבוהים יחסית.
היה קצת לחץ להספיק להגיע באותו ערב ללוזדרכט, בעיקר בשל שעות הפסקת פעילות של הגשרים: בין 16:30 ל-17:30 ("שעות העומס" בכבישים החוצים), וחשש משעת סגירה מוקדמת של גשרים אחרים.

עוד קצת נוף עירוני של אוטרכט, ממבט הסירה.

טירה ציורית שעברנו בדרך

גשר מיוחד

טחנת הרוח היומית

טירה שחלפנו על פניה בדרך

תמונה לאורית ורועי: ברוקליין המקורית

הגענו למעגן הסירות וחנינו את חניית הלילה האחרונה שלנו.

שקיעה נוגה עם לוסי

לסיום המסע הספקנו עוד לאכול את ארוחת הערב האחרונה על לוסי. ארוחת שבת כולל קידוש, ואפילו השגנו יין במחיר מופקע ממסעדת הכפר.

לארוחת ערב היה מרק, מג'דרה ועוף בקארי צהוב. בסוף היום כבר ארזנו את המזוודות וסידרנו את הסירה ליציאה על הבוקר. למחר בשעה 9:30 הוזמנה עבורנו מונית לאמסטרדם.