לוסי ההולנדית מצטרפת למשפחתנו

אחרי טיסה חסרת שינה, אך נחיתה רכה באמסטרדם. דנה עשתה קולות של מקיאה אבל לא ממש הצליחה (נראה שהיא מאבדת את זה...) הגענו לטרמינל לאיסוף המזוודות המהיר ביותר שהיה לנו עד כה, ויצאנו כדי לפגוש את ריימונד הנהג שלנו שלקח אותנו למעגן הסירות. הגענו בשעה 9:30 בבוקר ובמשרד הבטיחו לנו שלמרות שמקבלים את הסירה בשעה 14:00, כנראה נוכל לקבל אותה בשעה אחת. ביקשנו להשתמש באופניים שאנחנו אמורים לשכור ונענינו בשמחה. השארנו את כבודתינו במשרד, ויצאנו לתור את הארץ. החלטנו לרכב לעיירה הקרובה על מנת להצטייד באוכל בסיסי לסירה. מכיוון שלא ממש ידענו לאן נוסעים החלטנו לרכב לעבר מגדל הכנסיה שנראה לנו ששם יהיה מרכז הכפר.
מובן שהגענו לכפר ציורי מאוד, בשם Loenen. אחר כך קראנו שנחשב מהיפים באיזור.
נכנסנו לסופרמרקט לקנות מצרכים לסירה. נגה מיד לקחה את עגלת הסופר המתאימה.

נגה והעגלה

אחרי שסידרנו את המוצרים על האופניים. המשכנו בסיבובינו בעיירה.

סידורי אופניים

לא היינו צריכים להמשיך הרבה, כדי לגלות את הדוכן הבא. חילופי מבטים קצרים אצל ההורים וחיוך אחד הספיקו לסיכום שפה חייבים לעצור.

התחלנו בהזמנת שתי לחמניות להורים על מנת שהילדים יטעמו ויחליטו, אחרי הביס הראשון כבר הבנו שצריך ללכת לקנות נוספים.

דנה מסרבת להחזיר את הלחמניה שקיבלה לביס...

נגה דורשת גם...

סיבוב נוסף סביב הכנסיה אליה רכבנו

מגדל הכנסיה אליו רכבנו

נגה מוצאת חבר בדרך...

הגענו חזרה למעגן הסירות. זהו כפר נופש לכל דבר. כמובן שעצרנו בגינת המשחקים של הכפר ולכולם היה מה לעשות שם.

רועי חופר

טרמפולינה גדולה שהבנות השתוללו עליה.

גם זמן מנוחה

הגענו ב 13:00 על מנת לקבל את הסירה, ואכן קיבלנו אותה. קבלו את הסירה לוסדריכט (כשם האגם). החלטנו שהכינוי לוסי ממש מתאים לה. למרות שגם עלה רעיון של ליזי שהיא אחות של ריבי (ראו פרקים קודמים)...

11 מטרים של השבוע הקרוב

קצת מבפנים

נגה בדקה את עמדת הנהג

קפה יש - אז הכול טוב

אחרי התארגנויות קבלת הוראות, הדרכות ושאר משימות יצאנו לדרך.

למדנו איך לתמרן את הדבר הזה. תגובת ההגה והתנהגות הסירה שונה מאוד משל מכונית. צורך בתמרון אחורה עוד פחות ברור (כנראה כמעט רק ישר אחורנית). ויש "נימוסי דרך" בכלל, ושאלות ספציציות כמו איפה לחכות לפתיחת שער וכדומה.

למזלנו עד כה סירות שלפנינו הראו את הנתיב וגם גרמו לפתיחת שערים (לעיתים כנראה צריך לצפור למפעיל. נתמודד כשנצטרך...).

היעד הראשון לשעות היום שנותרו: Weesp.

 נגה בגלל משקלה הנמוך מחוייבת להיות על הסירה בחוץ עם אפודה על פי חוק (ולא משנה העובדה שהיא השחיינית הטובה בבית..)

מעבר המים הראשון שלנו Lock

 Lock זהו מעבר מים של סירות על מנת לעבור גבהים שונים של מים. יושבים מחכים שהמים יתמלאו (או יתרוקנו) עד שמגיעים לגובה המתאים על מנת להמשיך לשוט.

בזמן שממתינים ב lock אפשר לקרוא

נהנים בשיט

בית סירות חביב בדרך

 עברנו ליד הכנסיה של העיירה עכשיו מצד המים.

אי אפשר בלי פתיחת גשר עבורנו. גשר עליו רכבנו קודם על אופנינו.

כמובן שרואים טחנות רוח בדרך.

הבטחנו הולנד -לא?!

בסיום היום הגענו לחניה הלילה בחניון של De Zeemeeermin  בעיירה הנקראית Weesp, איתי הצליח להיכנס למקום מצויין (הרי לחנות הוא יודע) ומשם הלכנו לאכול ארוחת ערב במקום נחמד עם אוכל טוב רק שזמן הגעת האוכל היה ארוך מהותית מהסבלנות הישראלית שלנו (+עייפות + רעב) משהו קרוב לשעה. כל כך התישו אותנו שאפילו שעברנו ליד הגלידריה שנחשבת הטובה בהולנד (על פי מי שהדריך אותנו לגבי הסירה, בן העיירה) לא הצלחנו לאסוף כוחות לאכול אותה ורק איתי ונגה לקחו מנה (מעולה!). חזרנו לסירה רק כדי לצנוח הרוגים למיטות.