יום ראשון, 14 ביולי 2019

מערת שקוציאן בסלובניה


כמיטב המסורת: קמים, נוסעים, ואכן זה בגדול מה שעשינו. אריזות אחרונות בבוקר, איתי הלך להביא את האוטו מהחניון אנחנו חיכינו עם המזוודות בפינת הרחוב (שהיתה בעייתית ביום בואנו), הפעם אחרי התייעצות עם סנדה ואיביצה בעלי הדירה הנחמדים, שאמרו שבראשון בבוקר אף אחד לא יפריע לנו להעמיס את המזוודות. העמסנו מזוודות, נפרדנו מבעלת הדירה שבאה לאסוף את כרטיס החנייה, ויצאנו לדרך.
הנסיעה מזאגרב למערת שקוציאן עורכת כשעתיים וחצי, אליה נוסף גם זמן מעבר גבול וקניית אישור נסיעה בסלובניה. הגענו למערה קצת לפני 13:00 אבל היינו מספיק זריזים והצלחנו להיכנס לסיור (יש סיור כל שעה עגולה), הרווחנו שעה (פוקסים נחשבים...).  
לקחנו את האופציה להמשך סיור עצמאי עילי אחרי הסיור המודרך במערה.
יורדים לתחילת הסיור
בתוך המערה אסור לצלם בכלל. אבל בסיור החיצוני אין בעיה.
כמה תמונות מהדרך בחוץ.


פה בעצם המערה קרסה ולכן הקטע פתוח



המפל הענק

איתי תמיד נמצא ליד השלט


גשר מעל המים


תהליך ההידמות בין אחיות הוא מדהים. זה קרה בלי שום תיאום בינהן...

בסוף החלק השני הולכים קטע לאורך הכביש
משם המשכנו בנסיעה חזרה לקרואטיה לעיירה בוזט (Buzet) בה נישן בימים הקרובים. אחרי מנוחה קלה יצאנו לתור את המקום ולצוד ארוחת ערב. הגענו למרכז העתיק והסתובבנו בו עד שהגענו לקצה העיירה שם היה ספסל להביט על הנוף.
קצה העולם העיירה
הנוף מהספסל

אכלנו ארוחת ערב טובה במסעדה באזור שהיא חלק מהמלון Vela Vrata, וחזרנו לדירה לישון.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה