התחלנו את הבוקר בהליכה לשוק איכרים מקומי שני רחובות מהמלון שקורה בשבתות בבוקר. קנינו ירקות שווים במחיר מופקע וגם קצת פינוקים לארוחת הבוקר.
היום בתוכנית גריניץ'. פקיד ההגירה בלוטון המליץ לליברמנים לנסוע לגריניץ' בסירה וככה זו הזדמנות לראות את העיר מהמים. החלטנו לישם את ההצעה. היתה רק בעיה אחת קטנה אנחנו לא היינו היחידים שחשבנו על זה. חיכינו קרוב לשעה על מנת לעלות על השאטל הימי כי התור היה ארוך ורוב השאטלים הגיעו מלאים לתחנה שהיינו בה והעלו רק אנשים בודדים.
 |
| סוף סוף תורינו - הנה השאטל |
הנסיעה היתה רגועה ונחמדה. היה יפה לראות את העיר מהמים. הגענו לגריניץ לגלות עד כמה לונדון יכולה להיות צהובה כאשר היא עוברת את חודש יולי השחון ביותר מאז 1911...
 |
| גריניץ' פארק |
אז מה הסיפור של גריניץ'? אחרי שאדמירל של אנגליה טבע יחד עם כמה אניות של הצי בגלל טעויות בניווט החליטו לטפל בבעיה. היתה תחרות נושאת פרסים שמטרתה היתה לפתור את הסוגיה של הספינות איך הן יודעות באיזה קו אורך הן. עלו מגוון רעיונות חלקם בלתי שיגרתיים בעליל. רובם ניסו להתבסס על מצב הכוכבים, ולמחקר זה הוקם גם "מצפה הכוכבים המלכותי" בגריניץ'. בסופו של דבר הפתרון נמצא בעזרת הדיוק הגובר של שעונים באותה תקופה, שאיפשרו לאניות לחשב את ההפרש בין צהרים (שמש בשיא) במקום הימצאן לבין השעה במקום ידוע (גריניץ!) וכך לדעת היכן הן בהיקף כדור הארץ. בהתאם היה צריך לחשב עבורן בדיוק מה השעה בלונדון, לפני צאתן למסע חובק עולם להשתלט על עוד קולוניה. זה נעשה ע"י כדור אדום על עמוד גבוה בראש הגבעה של גריניץ', צמוד למצפה הכוכבים המלכותי. היו מפילים את הכדור כל יום בשעה 13:00 בדיוק, וכך כל האוניות היו יודעות לכוון את הזמן המדוייק שלהן. ( * - טל"ח. המסביר אינו מדען)
 |
| כל יום בשעה 13:00 צונח מראש תורן הנמצא על המצפה כדור, המסמן את השעה המדויקת |
בסיום הטיול במוזיאון ירדנו להסתובב בשוק וסיימנו עם מנת צורוס טעימה. משם הליכה לרכבת ונסיעה חזרה.
סוף היום הלכנו לאכול רק עם הבנות (הבנים העדיפו מסך בחדר) במסעדה איטלקית ליד המלון שנקראית Ask Italian שהיתה מצויינת.
 | |
| מחכים לקינוח |
חזרנו מותשות לחדר, איתי ורועי עוד עשו סיבוב ללמוד איפה המכבסה הקרובה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה