טוב זאת לא סתם חידה, זה חשוב כי את זה בעצם בדקנו היום. הנסיעה אל עבר החניון ליד דיסני החלה ב-10:00 בבוקר אחרי מילוי גז ודלק בקינג סיטי והסתיימה אי שם ב 23:30 בלילה בחניון באנהיים.
כל היום הוקדש לנסיעה. למעט שתי עצירות שעשינו בדרך עליהן אספר לכם בהמשך.
הראשונה היתה בצהרים בסנטה ברברה.
עצרנו ראשית כי זו עיר ממש יפה ושנית כי רצינו לאכול במקום כלשהו בדרך.
החלטנו לאכול במסעדה מקסיקנית כדי לתקן את הרושם שהיה לילדים על אוכל מקסיקני. באחת ההזדמנויות עצרנו באיזו fast-food בדרך והאוכל לא היה משהו.
 |
| האוכל כאן היה הרבה יותר טוב מהפעם הקודמת... |
ואח"כ טיילנו קצת בעיר.
 |
| כף הקנגרו בשביל סבא |
 |
| מהדרך ללוס אנגלס |
 |
| עוד מהאוטו |
לא טיילנו הרבה בעיר מפאת הזמן, והמשכנו בדרכנו אל עבר לוס אנגלס. בדרך למדנו שגם אצל האמריקאים אחה"צ ביום ראשון יש עומס תנועה של החוזרים מהסופ"ש, ובנסיעה איטית ומעצבנת לפרקים צלחנו את כל הדרך והגענו לבית של חני וקווין.
שם היתה העצירה השניה שלנו בדרך. חני למדה עם איתי בבית הספר ומאז כמעט לא התראו. כשעשינו את התכנונים לטיול התכתבנו, כדי לקבל קצת עצות של מקומיים, וגם הוזמנו להתארח. כישראלים טובים מיד ניצלנו את ההזמנה והגענו בהרכב מלא לפגישה.
היה לנו ולילדים כל-כך כיף שלא שמנו לב, והשעה כבר היתה 22:30 שעזבנו אותם.
לא נפרדנו לפני שצילמנו את המשפחה שיהיה לנו תיעוד בבלוג.
 |
| קווין, זואי, חני ואדם - כיף של אירוח |
 |
| הבית על העץ שקווין בנה ונגה לא הפסיקה לשחק בו |
הגענו לאנהיים אחרי 23:30 ומיד נפלנו למיטות. מחר דיסנלנד.
אתם לא יכולים לחשב את זמני הנסיעה ותוך כדי: לעצור, לטייל, לפגוש חברים.
השבמחקככה לא נמדדים זמני נסיעה!
ד"ש לפוקי מאוס!!!!!!!!!! (ככה רז קורא לו)