זורקים קלאץ' באמריקה ובארופה: להתראות ניו יורק

קמנו ואכלנו ארוחת בוקר עם חווה. התארגנו ונסענו לביקור אחרון בניו יורק.
המטרה היתה להשלים שני דברים שלא הספקנו.
1. נושאת המטוסים.
2. האמפייר סטייט בילדינג.
שתי המשימות בוצעו בהצלחה. הראשונה יותר, השניה גם - אבל בסיוט גדול.
בשביל להגיע לתצפית של האמפייר סטייט חיכינו בתור שעתיים שלמות.
50 דקות ראשונות היו בשביל לעבור את הבידוק הביטחוני, עוד 45 דקות כדי לעלות לקומה ה- 80 ואח"כ עוד 25 דקות כדי לעלות את השש קומות כדי להגיע לתצפית עצמה. כשמגיעים למעלה אתה כל כך מותש. אסור לשבת, אם אתה יושב מיד מקימים אותך (אפילו על הרצפה אסור). פשוט סיוט שלא נגמר. למודי דיסני שאלנו את עצמנו למה אין בתחילת התור שלט המצביע על כך שזמן העמידה בתור הוא 120 דקות, שתוכל לחשוב אם אתה רוצה לעשות את זה בכלל...